עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
שריליןbeautiful.scarסרפדנערת הגורלIM ALShane
GermionaמואנהPretty me
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
2018
•  לצאת כל יום מהבית.
•  לעשות מה שאני אוהבת.
•  להתנהל נכון עם הכסף.
לא יודעת איך הגעתי למצב הזה
23/01/2018 19:47
אמת.
אני יוצאת יותר נכונה יוצאת וגרה עם בן אדם שאני ספק מאוהבת בו...
היינו יכולים להיות אחלה ידידים... אבל בני זוג... זה לא מסתדר לי.
אני נגעלת ממנו. מהאופי שלו... ומהסקס. הוא קמצן. עזבו שהוא קמצן אולי כי הוא לא מרוויח מי יודע מה... אבל היה קטע שקניתי שווארמה בחוץ... וחשבתי שזה עלה לי 50 שקל הוא מילא לי צלחת מלאה בשווארמה ושומן כמו שאני אוהבת. הסתבר לי שזה לא יכול להיות בזמן שאכלתי את השווארמה.. שכל זה עלה רק 50 שקל.. אז הבנתי שהוא שם עליי עוד 60 שקל... ואמרתי לעצמי יופי, לא נורא שיבזבז עליי קצת... וגם חיכיתי לראות כמה זמן הוא יחזיק מבלי להגיד לי שהוא הוסיף עליי,התנהגתי כאילו אני מרוצה שנתנו לי ב50 שקל צלחת מלאה בשווארמה. 
כמה ימים אחרי... כנראה עיצבן אותו הקטע הזה... והוא אמר שהשווארמה שלי עלתה 110 שקל ולא 50 שקל כמו שאני חושבת...
גבר אמיתי בחיים לא היה נותן לי לדעת את זה. לא אומר לי את זה... שומר לעצמו וזהו. אני הרי שילמתי חצי גם.. זה לא ששלילמת 110 שקל הכל בעצמך...
אני לא שונאת אותו... אבל הוא מעצבן אותי נורא... ואני בחיים בחיים לא אתחתן איתו. אני חייבת למצוא דרך להשתחרר ממנו ומהמשפחה שלו. יותר מדי מחויבות... יותר מדי הכל ביחד. רוצה שקט.
אני גם מתפתה לדברים אחרים כשאין לי בשר... ובא לי לאכול כל יום שווארמה.. נראה לי אני צריכה לעבוד בשווארמיה בחיי חח
אני רק רוצה שהחדר שלנו יצא טוב ונוכל להתחיל לעבוד...
אני מחפשת עבודה נוספת במלון מקווה שיקחו אותי.. בתכלס זה יהיה ההפסד שלהם...
בא לי לחתוך הכל... את כל הקשר הזה... למרות שמדי פעם הוא בא לי בטוב.. אבל כל שאר הפעמים אני פשוט מקללת אותו בלב... ולא רוצה להגיע למצב כזה... גם לא מגיע לו בכל זאת... מה הוא אשם... פשוט לא רוצה גבר בן 30 עם משכורת מינמום וגם בקושי מגרד את ה3-4בחודש... כן, כסף זה חשוב.
מחר איכשהו אני אוכל לי שווארמה... בעיקרון צריכים להודיע לי אם אני מתחילה בראשון לעבוד ואז להתחיל.
העיקר להיות בתעסוקה כמה שיותר... יש שם גם אחלה אוכל ולא אצטרך לדאוג לי לזה.
3 תגובות
אני צריכה חיבוק
20/01/2018 11:03
אמת.
אני לא מפסיקה לאכול
סיימתי חבילה שלמה של קוקוס... כן... מלא בשר
מלא פנקייקים... פשוט הלכתי על הכל.
אני צריכה שמישהו יחבק אותי. כואבת לי הבטן ונמאס לי מאוכל.
למרות שכל הלילה חשבתי על מה אני רוצה לאכול הכי הרבה...
לואר, זהבה ושלושת הדובים,המברוגר לחמניה ומלא צ'יפס, וופלים, שקית ענית של סוכריות גומי וחמצוצים, קליק שקדים ורפאלו. זהו.
אם היה לי צ'יט דיי... זה בדיוק מה שהייתי אוכלת.
למזלי אני לא אוהבת נוטלה או ממרחים של שוקולד
לחמים גם לא..
לא בורקסים, לא קוראסונים... לא פסטות ולא פיצות.
אצלי זה בעיקר בשר, ווופלים, עוגיות ודובוני גומי וקצת שוקולד לקינוח.
מתישהו אני אעשה את זה. אולי בפסח. בנתיים הפוצצתי ממלא בשר הודו ופנקייקים מקמח שקדים ושקית שלמה של קוקוס טחון.. מי קוקוס וחלב שקדים אני כנראה על 5 אלף קלוריות כרגע.... ויש לי עוד את הלילה לעבור... ואת הצהריים... אומייגאד הלוואי ואפסיק לאכול כבר.
1 תגובות
חסרת מילים
19/01/2018 20:11
אמת.
הייתי סגורה על להפריד בין הדרכים שלנו... שכל אחד מאיתנו יילך לדרכו שלו... ואז זה קרה. הוא מת. ולא יכולתי לעזוב... למעשה, איפשהו אפילו היה לי נחמד להיות לצדו בכל זה... המשפחה שלו באמת מדהימה... מלוכדים ומאוחדים מה שלא קיים אצלי.
היה לנו ריב... די רציני, שבגללו קיבלתי את ההחלטה שזהו, אני לא ממשיכה איתו יותר.
הלכתי איתו לחפש עבודה... לבשתי חצאית ורודה עם תחתונים שחורים ומסתבר שראו לי קצת את התחתונים יהוא הסתכל עליי במבט ביקורתי ושופט ולא אמר שום דבר.. רק הסתכל כאילו משהו בי לא בסדר או שהוא מתבייש בי... ואני קלטתי את זה... כי הוא יכול להמשיך לשקר ולהעמיד פנים עד מחר.. אבל העחניים שלו אומרות הכל. וזה למה אני הכי אוהבת את העיניים שלו. כי הוא יכול לשקר לי אבל העיניים שלו יגידו לי את האמת.
ובמן האחרון אני מרגישה הרבה מבטים ביקורתיים ממנו.. וזה מעצבן אותי... כי איך אני אעבור לגור איתו? אפילו לשירותים אני לא יכולה להיכנס כשהוא בבית... כי יש רק אחד ולא נעים לי ממנו.. והעבודה שלו היא לא בדיוק עבודה... באמת שאין לי מושג איך הוא חי כשיש לו בקושי משמרות.
בכל מקרה, נשאבתי בחזרה. נשארתי. אני כנראה אעבור. אני אבחן את הכל. אותו, אותי, אותי איתו... נראה אם יעבוד.
פיספסתי את היום הולדת של נ'. אולי בראשון.. אם אהיה מספק אמיצה אני אלך אליו.. או כל יום אחר.. כשארגיש יותר שלמה עם עצמי.
חייתי בעיקר על ביצים בשבוע וחצי האחרונים... ובשלושה ימים האחרונים.. במיוחד היום, התפרעתי. לפחות לא נפלתי לפחמימות.. אלא אכלתי הרבה אבל דל פחמימה.. כמה שאפשר.
היום כשיצאתי מהבית הרגשתי ממש יפה.
קצת מפחיד אותי להיתקע בלי אוכל אצלו... אבל אם אעבוד במקום ההוא.. אולי יהיה לי מה לאכול...
אני באמת לא יודעת מה יהיה בנינו... אני אוהבת אותו כן.. אם זו אהבה של זוגיות.. אני לא יודעת... וזה מתסכל אותי.
0 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »